האבחנה מבוססת על 3 מרכיבים:
עוד בעניין דומה
- כאב מוגבל לתחום של אחד או יותר מענפי העצב החמישי,
התקפים קצרים של כאב חזק - "שוק חשמלי", וכאבים שנגרמים
מגירויים תמימים של הפנים או חלל הפה, כגון נגיעה עם מפית,
רחצה, בליעה או אפילו משאף רוח (טבלה 1.)
קיימות 3 צורות של נוירלגיה טריגמינלית: הקלאסי, המשני והאידיופאטי
- הקלאסי (כ-75% מהמקרים) נגרם על ידי לחץ של כלי דם (בד"כ
העורק הצרברלי העליון) על שורש העצב. - המשני (כ-15% מהמקרים) נגרם על ידי מחלה נוירולוגית כגון
טרשת נפוצה או גידול, אבל גם מחלות ראומטיות, כגון לופוס או
סקלרודרמה. - בצורה האידיופאטית (כ-10%) לא נמצא גורם מזוהה.
- בצורה הקלאסית לא מספיק שיש לחץ של עורק, צריך להוכיח שינוי
בעצב עצמו, כגון אטרופיה או שינוי צורה: בצורה האופיינית מתגלה
בניתוח עורק מסולסל או לולאה שלוחץ על החלק האמצעי של
שורש העצב בכניסתו לפונס (תמונה 2). אפשר לדמות בעזרת MRI. - הטיפול: קרבמזפין (טגרטול R)י1200-200 מ"ג או אוקסקרבזפין
(טרקספין R)י1800-300 מ"ג נחשבים לטיפול הראשוני. על אף
שחסרות ראיות ממחקרים אקראיים סמויים טובים, מומחים
קובעים שקרבמזפין בעל יעילות משמעותית בכ-90% מהמקרים.
ההשפעה העיקרית היא על ההתקפים החדים דמויי השוק
החשמלי. - כ-23% מהחולים צריכים להפסיק אותה בסופו של דבר בשל
תופעות לוואי. הוריות נגד כוללות הפרעות קצב ותגובות אלרגיות. - ניתן לרשום גם גבפנטין, פרהגבלין ונוגדי דכאון בשילוב או לחוד,
אם כי השפעתם פחותה מקרבמזפין. - אם תרופות לא עוזרות ניתן לשקול ניתוח: פעם היו עושים חסימה
פריפרית של העצב, אך הסתבר שזה יכול לגרום לחוסר תחושה
כואבת (כאב חזק באזור של איבוד התחושה). - קבוצה שניה של התערבויות מנסה להזיק לגנגליון של העצב
בשיטות שונות. ההקלה בכאב מיידית ואחוזי ההצלחה הם: 68%
בשיטת לחץ על ידי בלון, 58% על ידי תרמו-קרישה בעזרת גלי
רדיו, 28% על ידי הזרקת גליצרול. - גם סכין גמא נמצא בשימוש אך נדרש דיוק רב ולוקח 8-6 שבועות עד לקבלת הקלה בכאב. 24%-71% מוצאים הקלה כעבור 1-2 שנים, ו-33%-56% כעבור 4-5 שנים.
- השיטה המועדפת היום נקראת microvascular
MVD) decompression) (תמונה 3), ובה הכירורג מזיז את כלי
הדם הלוחץ על העצב ומפריד בינם על ידי הכנסת ספוגית. - בשיטה זו ל-88%-68% מהחולים תהיה הקלה בכאב במעקב של 1-2 שנים, ו-61%-80% כעבור 4-5 שנים.
- הסיבוך המטריד והידוע ביותר הינו איבוד שמיעה באותו צד (1.8%). סיבוכים אחרים כוללים נזילת נוזל חוט שדרה (2%), שבץ או דימום בגזע המוח (0.6%) ומנינגיטיס (0.4%).
- התמותה היא 3/1,000 מקרים.
הערה
- מי שיש לו חולים עם טריגמינוס נוירלגיה יודע בכמה סבל מדובר,
ולעיתים אנו עומדים חסרי אונים מול כאבם. - לפי הסקירה בכ-20% לפחות לא נמצא פתרון טוב, וגם חולים
שמקבלים תרופות במינונים גבוהים סובלים מתופעות הלוואי.
מקור:
Cruccu G, Di Stefano G, Truini A. Trigeminal Neuralgia. N Engl J Med. 2020 Aug 20;383(8):754-762.
נושאים קשורים: משולחנו של ד"ר שלמה מוניקנדם