למרות שמחקרים קודמים הוכיחו את היעילות של Faricimab בחולים שלא נטלו את התרופה מעולם עם ניוון מקולרי ניאו-וסקולרי הקשור לגיל (neovascular age-related macular degeneration - nAMD), התוצאים שלו בחולים שעברו מ-Aflibercept פחות מובנים.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Ophthalmology Retina ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון תוצאים אנטומיים קליניים ותפקודיים של המעבר ל-faricimab בחולים שעברו זריקות Aflibercept IVI עבור nAMD עם תגובה לא אופטימלית.
המטופלים קיבלו מינימום של 6 IVIs רצופים של Aflibercept והראו נוכחות מתמשכת של נוזל תוך-רשתי (intraretinal fluid - IRF) או נוזל תת-רשתי (subretinal fluid - SRF) ב-OCT למרות שקיבלו Aflibercept במרווחים של ארבעה או שישה שבועות בזמן המעבר. חולים שקיבלו Aflibercept במשך ארבעה שבועות הוחלפו עם שתיים או שלוש מנות של ארבע זריקות שבועיות של Faricimab. מודלים של רגרסיה שימשו לזיהוי מנבאים של תוצאים קליניים.
פרמטרים של חדות ראייה, עובי מקולרי מרכזי (central macular thickness - CMT) ופרמטרים של OCT הוערכו מראש ולאחר המעבר בין התרופות.
במחקר הוכללו 81 עיניים של 68 חולים. הגיל הממוצע היה 79.1 שנים (סטיית תקן: 8.9), ונשים היוו 53% מהמקרים. נצפתה ירידה מובהקת סטטיסטית ב-CMT לאחר המעבר (P < 0.0001). שיעור המקרים עם IRFי(P = 0.0219) ו-SRF (P < 0.000) ירד באופן משמעותי. שיפור קליני כולל ב-OCT צוין ב-80% מהחולים. לא נצפה שיפור משמעותי בראיית ETDRS. לא היתה עדות לכך שהחלפת משטר (שתיים לעומת שלוש מנות) היתה בעלת השפעה בלתי תלויה על התוצאים הקליניים.
החוקרים הסיקו כי בקרב חולים עם nAMD עמיד לטיפול, מעבר מ-aflibercept ל-Faricimab עשוי לשמש כאופציה בטוחה ויעילה. נצפו שיפורים אנטומיים משמעותיים, עם מגמה ליציבות חזותית. נראה כי משטר ההעמסה עם שתי זריקות Faricimab היה מספיק עבור חולים שנטלו את התרופה בעבר. עם זאת, יש צורך במעקב ארוך יותר ומחקר מעמיק יותר כדי לאשר את הממצאים הללו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
