מחלת לב כלילית (CHD) יכולה להשפיע על התפתחות של מספר מחלות. נוכחות מחלת לב כלילית קשורה לשכיחות גבוהה יותר של רטינופתיה סוכרתית במקביל (DR) במחקר הקודם. במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את הקשר בין חומרת מחלת לב כלילית (CHD) לבין ההתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) מאוחרת וסיבוכיה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת PloS one, החוקרים ביקשו להשוות את התוצאים של בצקת מקולרית סוכרתית (DME) ורטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית (PDR) בחולים עם מחלת לב כלילית קלה לעומת חמורה.
החוקרים השתמשו במאגר המחקר הלאומי של ביטוח הבריאות של טייוואן (NHIRD). הם כללו קבוצה של חולים עם מחלת לב כלילית ועם סוכרת (DM) שסווגו ביחס 1:1 לאלה שקיבלו טיפול רפואי ולאלה שעברו התערבות כלילית מלעורית. התוצאים העיקריים היו מופעים של בצקת מקולרית סוכרתית, רטינופתיה סוכרתית ורטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית בתוך שישה חודשים לאחר הופעת מחלת לב כלילית.
מתוצאות המחקר עולה כי לקבוצה עם מחלת לב כלילית קלה היו 7,317 מקרים של רטינופתיה סוכרתית, 316 מקרים של בצקת מקולרית סוכרתית ו-386 מקרים של רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית.
לקבוצה עם מחלת לב כלילית חמורה היו 8,568 מקרים של רטינופתיה סוכרתית, 411 מקרים של בצקת מקולרית סוכרתית ו-508 מקרים של רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית.
לקבוצה עם מחלת לב כלילית חמורה היו שיעורים גבוהים יותר באופן מובהק של רטינופתיה סוכרתית (יחס סיכון מותאם 1.063, רווח בר סמך 95%, 1.038-1.089, P = 0.0324), בצקת מקולרית סוכרתית (יחס סיכון מותאם 1.412, רווח בר סמך 95%, 1.252-1.594, P = 0.0092) ורטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית (יחס סיכון מותאם 1.314, רווח בר סמך 95%, 1.172-1.473, P = 0.0113) בהשוואה לאלה עם מחלת לב כלילית קלה. השכיחות המצטברת של רטינופתיה סוכרתית היתה גבוהה באופן מובהק בקבוצה עם מחלת לב כלילית חמורה (P < 0.001), במיוחד בקרב נשים (P = 0.0224).
החוקרים סיכמו כי מחלת לב כלילית חמורה קשורה בשכיחות גבוהה יותר של בצקת מקולרית סוכרתית, רטינופתיה סוכרתית ורטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית לאחר מכן. מחקר זה מדגיש את החשיבות של ניטור חולי סוכרת עם מחלת לב כלילית חמורה עבור סיבוכים אלה, מה שמצביע על צורך בהתערבויות ממוקדות לניהול הסיכונים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
