במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Rheumatology, חוקרים ביקשו להעריך את הסיכון היחסי לאובאיטיס קדמית חריפה (acute anterior uveitis) חדשה או חוזרת הקשורה לתרופות ביולוגיות אנטי ראומטיות שונות (bDMARDs, Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drugs) בחולים עם דלקת חוליות מקשחת (ankylosing spondylitis).
עוד בעניין דומה
מחקר עוקבה ארצי רטרוספקטיבי זה נערך על 34,621 חולים עם דלקת חוליות מקשחת ללא היסטוריה קודמת של אובאיטיס קדמית חריפה, תוך שימוש במאגר תביעות לאומי. המטופלים היו במעקב משנת 2010 עד 2021.
הסיכון ההשוואתי לאובאיטיס קדמית חריפה חדשה וחוזרת במהלך טיפול עם תרופות ביולוגיות שונות הוערך באמצעות מודלים תלויי זמן ורב-משתניים של קוקס עבור מקרים חדשים ומודלים של תהליכי ספירה (Anderson-Gill) עבור מקרים חוזרים.
יחסי הסיכון המותאמים ורווחי הסמך של 95% עבור אובאיטיס קדמית חריפה חדשה (אי חשיפה לטיפול ביולוגי כנקודת ההתייחסות) היו: 0.674 לאדלימומאב (adalimumab) (רווח בר-סמך 95%: 0.581-0.891), 1.760 לאתאנרספט (etanercept) (1.540-2.012), 0.771 לגולימומאב (golimumab) (0.620-0.959), 0.891 לאינפליקסימאב (infliximab) 0.891 (0.741-1.071) ו-1.324 לסקוקינומב (secukinumab) (0.794-2.209).
יתר על כן, בהשוואה לחשיפה לאדלימומאב, חשיפה לאתאנרספט [יחס סיכונים מותאם 2.553; רווח בר-סמך 95%: 2.114-3.083], לאינפליקסימאב [1.303; 1.039-1.634] ולסקוקינומב [2.173; 1.273–3.710] הראתה סיכון גבוה יותר לאובאיטיס קדמית חריפה חדשה.
כמו כן, יחסי הסיכון המותאמים ורווחי הסמך של 95% עבור אובאיטיס קדמית חריפה חוזרת (אי-חשיפה לטיפול ביולוגי כנקודת ההתייחסות) היו: 0.798 לאדלימומאב (0.659-0.968), 1.416 לאתאנרספט (1.185-1.693), 0.874 לגולימומאב (0.645-1.185), 0.926 לאינפליקסימאב (0.729-1.177) ו-1.257 לסקוקינומב (0.670-2.359).
בהשוואה לחשיפה לאדלימומאב, חשיפה לאתאנרספט [1.793; 1.403-2.292) היתה קשורה לסיכון גבוה יותר לאובאיטיס קדמית חריפה חוזרת.
החוקרים מסכמים כי קיימת העדפה לתרופות ביולוגיות אנטי ראומטיות בסדר הבא: אדלימומאב או גולימומאב > אינפליקסימאב > סקוקינומב > ואתאנרספט למניעת אובאיטיס קדמית חריפה חדשה, וכן אדלימומאב > גולימומאב, אינפליקסימאב, סקוקינומב > ואתאנרספט למניעת אובאיטיס קדמית חוזרת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה